מועדים

 

"וְכִפֶּר אַדְמָתוֹ עַמּוֹ" – מהי כפרה ומיהו המכפר? | הרב אלי קפלן

 

 

שירת האזינו מתארת בצורה קשה ביותר את המרידה של עם ישראל: "וַיִּטֹּשׁ אֱלוֹהַ עָשָׂהוּ וַיְנַבֵּל צוּר יְשֻׁעָתוֹ" (לב, טו). ולאחר מכן היא מתארת את העונש שהעם יקבל כתוצאה מכך: "מִחוּץ תְּשַׁכֶּל חֶרֶב וּמֵחֲדָרִים אֵימָה גַּם בָּחוּר גַּם בְּתוּלָה יוֹנֵק עִם אִישׁ שֵׂיבָה" (לב, כה), ולאחר מכן באה ההבטחה שגם הגויים שיעשו רע לישראל יקבלו את עונשם: "הַרְנִינוּ גוֹיִם עַמּוֹ כִּי דַם עֲבָדָיו יִקּוֹם וְנָקָם יָשִׁיב לְצָרָיו", ובסופה של השירה באה ההבטחה "וְכִפֶּר אַדְמָתוֹ עַמּוֹ".

מהי המשמעות של כפרה זו? רש"י מסביר: "ויפייס אדמתו ועמו על הצרות שעברו עליהם, שעשה להם האויב. וכיפר: לשון ריצוי ופיוס, כמו 'אכפרה פניו' – 'אניח לרוגזיה''. דהיינו, הקב"ה מפייס ומרצה את עם ישראל על שעבר מפני שהיה צריך לקבל את עונשו. הסבר חדשני זה, השונה באופן מהותי מכל ההסברים שנתנו הפרשנים, טעון ביאור.

מדוע הקב"ה צריך לפייס את עם ישראל על כך שנתן להם עונש שהיו ראויים לו?

מחנך או מנהיג טוב נבחן בכך שמונהגיו שומעים לדבריו והולכים אחריו. כאשר מנהיג מגיע למצב שבו הוא צריך לתת עונש, הדבר מעיד על כך שלא הצליח להעביר את המסר שלו כראוי, הוא איננו יוצר את תחושת האמון הנדרשת על מנת להנהיג.

העונש שניתן למי שהתנהג שלא כראוי הוא בלית ברירה. הוא בא כדי לגרום לאדם להתעורר ולעשות את מה שמצופה ממנו.

לכן ראוי לו למי שנותן עונש להצטער על כך שהוא נאלץ להעניש, ומתוך כך יש סיכוי טוב יותר שמי שמקבל את העונש יבין שאכן, הכול נעשה לטובתו. מתוך כך גובר גם הסיכוי שיחזור למוטב.

כשם שהדברים נכונים ביחס לכל אחד מאתנו, כך הם נכונים כלפי ריבונו של עולם.

כך היה לאחר המבול. כאשר הקב"ה מבטיח שלא יהיה עוד מבול, כך היה לאחר חטא העגל, כאשר הקב"ה מלמד את משה את י"ג מידות רחמים, שהן עקרונות הנהגתו של הקב"ה בעולמו. כך גם בשירת האזינו, לאחר התוכחה הקשה ולאחר העונשים הכבדים – בא שלב הכפרה, של הריצוי והפיוס.

מדוע בעצם הגיע עם ישראל למצב של חטא קשה, עד שנאמר עליו "'שָׁמַנְתָּ עָבִיתָ כָּשִׂיתָ וַיִּטֹּשׁ אֱלוֹהַ עָשָׂהוּ"? הסיבה לחטא הכבד טמונה בקושי במציאת האיזון הנכון בין הנשמה לגוף הגורם לחטא. שניהם, הנשמה והגוף, הם יציריו כפיו של הקב"ה, ולכן גם הוא, כביכול, שותף בהיתכנות מציאות החטא בעולם. לפיכך, גם הוא לוקח על עצמו אחריות על המציאות המורכבת הזו ומבקש לפייס ולרצות את עם ישראל.

זוהי מהותו של יום הכיפורים. בקשת כפרה ומחילה שלנו מהקב"ה על מה שלא עשינו כראוי, אולם יחד עם זאת, 'עיצומו של יום מכפר' גם ללא תשובה, כי גם בורא עולם לוקח, כביכול, אחריות על מצבו של האדם החוטא ,כי "אין צדיק אשר יעשה טוב ולא יחטא".

זהו ייחודו של יום הכיפורים. "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי ה' תִּטְהָרוּ."

bet moreshet

 

למה קוראים על ישמעאל ועל אבימלך בראש השנה? | הרב אלי קפלן

 

חכמים תקנו לקרוא בראש השנה את 'וה' פקד את שרה כאשר אמר ויעש ה' לשרה כאשר דיבר, ותהר ותלד שרה בן לזקוניו למועד אשר דיבר איתו אלקים' (בראשית,כא,א) בגלל שעל פי המסורת יצחק נולד בראש השנה.

אולם לאחר שבעה פסוקים בלבד התורה עוסקת בסיפור גירושם של הגר וישמעאל על פי בקשתה של שרה: 'גרש את האמה הזאת ואת בנה כי לא ירש בן האמה הזאת עם בני עם יצחק' ולמרות תגובתו הקשה של אברהם 'וירע הדבר מאוד בעיני אברהם על אודות בנו' אומר לו הקב"ה 'קול אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה,כי ביצחק יקרא לך זרע'.

אולם יחד עם זאת הקב"ה דואג להגר וישמעאל ומבטיח לאברהם 'וגם את בן האמה לגוי אשימנו כי זרעך הוא'. וממשיכה התורה ומספרת על הצלתו של ישמעאל ממוות בצמא בזכות באר המים שגילה הקב"ה להגר.

במבט ראשון נראה שלסיפור זה אין כל קשר לראש השנה והסיבה שהוא נקרא היא בעיקרה טכנית,כי על פי תקנת חכמים חייבים לעלות לתורה חמישה קרואים ולכן ממשיכים לקרוא גם פסוקים אלו.

אולם אם נעיין בדברי חכמים נגלה בסיפור זה עקרון חשוב בעניין התשובה. על הפסוק 'וישמע אלקים את קול הנער...כי שמע אלקים אל קול הנער באשר הוא שם' דרשו חכמים :' לְפִי מַעֲשִׂים שֶׁהוּא עוֹשֶׂה עַכְשָׁו הוּא נִדּוֹן, וְלֹא לְפִי מַה שֶּׁהוּא עָתִיד לַעֲשׂוֹת (), לְפִי שֶׁהָיוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת מְקַטְרְגִים וְאוֹמְרִים רִבּוֹנו שֶׁל עוֹלָם, מִי שֶׁעָתִיד זַרְעוֹ לְהָמִית בָּנֶיךָ בַּצָּמָא אַתָּה מַעֲלֶה לוֹ בְּאֵר, וְהוּא מְשִׁיבָם עַכְשָׁו מַה הוּא, צַדִּיק אוֹ רָשָׁע? אָמְרוּ לוֹ צַדִּיק, אָמַר לָהֶם לְפִי מַעֲשָׂיו שֶׁל עַכְשָׁו אֲנִי דָנוֹ, וְזֶהוּ בַּאֲשֶׁר הוּא שָׁם'. רש"י מביא ת'אור קשה ביותר של המוות שצאצאי ישמעאל גרמו לעם ישראל כשיצאו לגלות בבל ולמרות זאת שומע הקב"ה את קול בכיו של הנער ישמעאל, כי העיקרון של החזרה בתשובה הוא לפי המצב העכשווי ולא ראיית העתיד הרחוק. כי הסתכלות ארוכת טווח יכולה פעים רבות להביא את האדם לייאוש. כפי שמסביר רבי נחמן מברסלב: 'הַיּוֹם אִם בְּקוֹלוֹ תִשְׁמָעוּ' זֶה כְּלָל גָּדוֹל בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, שֶׁלֹּא יָשִׂים לְנֶגֶד עֵינָיו כִּי־אִם אוֹתוֹ הַיּוֹם, הֵן בְּעֵסֶק פַּרְנָסָה וְהִצְטָרְכוּתוֹ, צָרִיךְ שֶׁלֹּא יַחֲשֹׁב מִיּוֹם לַחֲבֵרוֹ, כַּמּוּבָא בַּסְּפָרִים, וְכֵן בַּעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ לֹא יָשִׂים לְנֶגֶד עֵינָיו כִּי אִם אוֹתוֹ הַיּוֹם וְאוֹתוֹ הַשָּׁעָה,כִּי כְּשֶׁרוֹצִין לִכָּנֵס בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, נִדְמֶה לְהָאָדָם כְּאִלּוּ הוּא מַשָּׂא כָּבֵד, וְאִי אֶפְשָׁר לוֹ לִשָּׂא מַשָּׂא כָּבֵד כָּזוֹ. אֲבָל כְּשֶׁיַּחֲשׂב שֶׁאֵין לוֹ רַק אוֹתוֹ הַיּוֹם, לֹא יִהְיֶה לוֹ מַשָּׂא כְּלל..' (ליקוטי מוהר"ן רעב).

לאחר סיפור זה מופיע בתורה סיפור נוסף שגם אותו אנו קוראים בראש השנה. לכאורה גם הוא נקרא רק כדי לפתור בעיה טכנית של עליית חמישה קרואים. התורה מספרת על הברית שביקש אבימלך לכרות עם אברהם בגלל הצלחתו הכלכלית של אברהם ''אלקים עמך בכל אשר אתה עושה' כפי שמסביר רש"י :'לְפִי שֶׁרָאוּ שֶׁיָּצָא מִשְּׁכוּנַת סְדוֹם לְשָׁלוֹם, וְעִם הַמְּלָכִים נִלְחַם וְנָפְלוּ בְיָדוֹ, וְנִפְקְדָה אִשְׁתּוֹ לִזְקוּנָיו'. תפקידו של אברהם אבינו הוא לגלות את שמו של הקב"ה בעולם דרך עולם המעשה,כפי שראה אבימלך. לאחר כריתת הברית מספרת התורה 'ויטע אשל בבאר שבע ויקרא שם בשם ה' אל עולם' כי זהו תפקידו של תפקידו של אברהם אבינו ושל בניו אחריו. זוהי המשמעות השניה של ראש השנה כפי שאנו אומרים בתפילה:  'וידע כל פעול כי פעלתו ויבין כל יצור את אתה יצרתו ויאמר כל אשר נשמה באפו ה' אלקי ישראל מלך ומלכותו בכל משלה'

לכן תקנו חכמים לקרוא גם את סיפור הברית בין אברהם לאבימלך ואת המעשה המיוחד של אברהם אבינו בבאר שבע 'ויקרא שם בשם ה' אל עולם'.

עם לידתו של יצחק ששמו מעיד על היכולת להסתכל למרחק ולצחוק ולשמוח בהווה בגלל העתיד הטוב. אנו לומדים גם על יסוד התשובה מתוך ראיית ההווה וגם על  משמעות המלכתו של הקב"ה בעולם. לכן תקנו חכמים לקרוא את הפרק כולו בראש השנה.

bet moreshet

 

איך מעוררים את הרצון? עניינו של חודש אלול | הרב אלי קפלן

 

 

התשובה המצויה היא בראש חודש אלול עלה משה רבנו בפעם השניה להר סיני על מנת להתחנן על עם ישראל ולבקש מחילה על חטא העגל במשך ארבעים יום,עד אשר מחל הקב"ה מחילה גמורה ביום הכיפורים ונתנו בו הלוחות השניים. התורה מספרת שלאחר חטא העגל ושבירת הלוחות על ידי משה רבנו מתנהל דו שיח ארוך בין הקב"ה למשה כיצד להמשיך. בסופו נאמר '  ויאמר ה' פסול לך שני לוחות אבנים כראשונים וכתבתי על הלוחות את הדברים אשר היו על הלוחות הראשונים אשר שברת' (שמות,לד,א)

לאחר שמשה רבנו עושה זאת,מלמד הקב"ה את משה את יג מידות רחמים ומבטיח 'הנה אנכי כורת ברית נגד כל עמך אעשה נפלאות אשר לא נברא בכל הארץ ..' (פסוק י) ובסופה של הפרשה נאמר ' ויהי שם עם ה' ארבעים יום וארבעים לילה...ויכתוב על הלוחות את דברי הברית,עשרת הדברים,ויהי ברדת משה מהר סיני ושני לוחות העדות ביד משה..ויקרא אליהם משה ...ואחרי נגשו כל בני ישראל ויצוום את כל אשר דיבר איתו בהר סיני' (כח-לב)  

רש"י מסביר את סדר הזמנים כך: 'בְשִׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז נִשְׁתַּבְּרוּ הַלּוּחוֹת, וּבְי"ח שָׂרַף אֶת הָעֵגֶל וְדָן אֶת הַחוֹטְאִים, וּבְי"ט עָלָה שֶׁנֶּאֱמַר וַיְהִי מִמָּחֳרָת וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל הָעָם וְגוֹ' (), וְעָשָׂה שָׁם אַרְבָּעִים יוֹם וּבִקֵּשׁ רַחֲמִים, שֶׁנֶּ' וָאֶתְנַפַּל לִפְנֵי ה' וְגוֹ' (), וּבְרֹאשׁ חֹדֶשׁ אֱלוּל נֶאֱמַר לוֹ וְעָלִיתָ בַבֹּקֶר אֶל הַר סִינַי (), לְקַבֵּל לוּחוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת – וְעָשָׂה שָׁם מ' יוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם וְאָנֹכִי עָמַדְתִּי בָהָר כַּיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים וְגוֹ' – מָה הָרִאשׁוֹנִים בְּרָצוֹן אַף הָאַחֲרוֹנִים בְּרָצוֹן, אֱמֹר מֵעַתָּה אֶמְצָעִיִּים הָיוּ בְכַעַס – בְּעֲשָׂרָה בְּתִשְׁרֵי נִתְרַצָּה הַקָּבָּ"ה לְיִשְׂרָאֵל בְּשִׂמְחָה וּבְלֵב שָׁלֵם,   וְאָמַר לוֹ לְמֹשֶׁה סָלַחְתִּי, וּמָסַר לוֹ לוּחוֹת אַחֲרוֹנוֹת.... (רש"י על פי תנחומא):  

אם כן כשמשה עלה להר סיני בראש אלול,היה זה כבר לאחר שהקב"ה סלח על חטא העגל.משה עלה להר בכדי לכתוב את הלוחות השניים. 

אם כן,מדוע ארבעים ימים אלו הם ימי הרחמים והסליחות,הרי הקב"ה סלח לעם ישראל לפני ראש חודש אלול?

נראה כי מטרתם של ארבעים הימים שבין ראש חודש ליום הכיפורים היא לגלות את החיבור שלנו לתורה מתוך הרצון הפנימי שלנו ומתוך התבוננות פנימית,ולא מתוך רעש גדול,כפי שהיה בלוחות הראשונים.(עיין רש"י לד,ג :'הראשונות על ידי שהיו בתשואות וקולות וקהלה שלטה בהן עין רעה,אין לך מידה יפה מן הצניעות').

 כיצד מעוררים את הרצון?

בארבעים הימים הללו מלמד ה' את דרך ההנהגה האלקית בעולם,ביג מידות רחמים.

מסביר רש"ז מלאדי: 'אני לדודי ודודי לי הרועה בשושנים. הנה שושנה יש בה תליסר עלין כנגד י"ג מכילין דרחמי שבפסוק מי אל כמוך ושבפסוק אל רחום כו' שמשם הוא מקור התשובה להיות נושא עון כו' והם המתגלים בר"ח אלול שאז הוא בחינת עת רצון כי מר"ח אלול עד אחר יוה"כ הם מ' יום שעלה משה רבע"ה למרום לקבל לוחות האחרונות ומה ימים הראשונים ברצון כו', וז"ש הרועה בשושנים אצל אני לדודי ודודי לי שהוא ר"ת אלול. וצריך להבין מהו ענין י"ג מדות הרחמים בחדש אלול , בשלמא בעשי"ת יתכן שהם ימי סליחה ומחילה ולכך אומרים בעשי"ת ויעבור הוי' כו' , והענין הוא דהנה התשובה אינה על עוונות דוקא שהרי צריך להיות כל ימיו בתשובה אלא בחינת תשובה הוא ששב מדרכו הראשון וכמ"ש והחזירנו בתשובה שלימה לפניך כו'' (ליקוטי תורה,לג,א) הדרך לעורר את הרצון היא דרך חשיבה מחודשת על כל מהלך חייו של האדם מתוך ניסיון ללכת בדרכיו של הקב"ה בי"ג מידות הרחמים,לעוור את מידת הרחמים שבנו.היא דרך הישר שבין מידת החסד ומידת הדין 'כי מידת הרחמנות מידתו של יעקב מבריח מן הקצה  אל הקצה' ( שם,לב,ג)

ימים אלו של חודש אלול,ימי רצון הם,ימים שבהם מוטלת עלינו החובה והזכות,לעורר את הרצון הפנימי,לחשב את מסלול החיים מחדש ולמצוא את הדרך האמצע,דרך הרחמים,המאזנת ומביאה מרגוע לאדם. מתוך התבוננות זו נגיע בסופו של תהליך ליום הכיפורים שבו 'נִתְרַצָּה הַקָּבָּ"ה לְיִשְׂרָאֵל בְּשִׂמְחָה וּבְלֵב שָׁלֵם'.

bet moreshet

bet moreshet

תחום תורני

02-5905568

 טלפון: 02-5905568 | פקס: 02-5900568 | bmoreshet@gmail.com | רח' העוגב 1 ת.ד 523, מיקוד 9810501 | ימים א' - ה' מ 08:30 עד 14:00