פרשת שבוע

 

"ככלה זו שהיא עריבה על בעלה..."

 

פרשת "כי תישא" / הרב אלי קפלן, ראש הגרעין

 

 

"וייתן אל משה ככלתו לדבר אתו בהר סיני שני לוחות העדות, לוחות העדות כתובים באצבע אלקים" (לא,יח).

 

פסוק זה מתאר את נתינת הלוחות למשה, רגע לפני שעם ישראל חוטא בחטא העגל וכל מהלך נתינת התורה לעם ישראל עובר שינוי. חז"ל שמו לב לכתיב החסר במילה 'ככלתו' והסבירו שיש בכך רמז ליחס המיוחד שיש בין התורה לבין עם ישראל. אין כאן רק סיום 'ככלותו', אלא יש כאן סיום של תהליך קבלת התורה והפיכתה לתורה חיה ומתחדשת. כפי שמסביר רש"י : "ככלתו כתיב, חסר. שנמסרה לו תורה במתנה ככלה לחתן, שלא היה יכול ללמוד כולה בזמן מועט כזה. דבר אחר, מה כלה מתקשטת בכ"ד קישוטים, הן האמורים בספר ישעיה, אף תלמיד חכם צריך להיות בקיא בכ"ד ספרים". 

דברי רש"י מבוססים על דברי המדרש האומר: "אמר רבי שמעון בן לקיש: אסור לתלמיד חכם להורות הלכה בציבור עד שיהיו דברי תורה ערבין על שומעיהן ככלה זו שהיא ערבה על בעלה ומתאווה להיות שומע דבריה. אמר רבי לוי...מה כלה הזו מקושטת בעשרים וארבע מיני תכשיטין, כך תלמיד חכם צריך להיות פיקח וזריז בעשרים וארבעה ספרים..." (תנחומא, טז).

במבט ראשון נראה שרש"י שינה מדברי חכמים, שהרי המדרש אומר שדברי תורה צריכים להיות ערבים ככלה ואילו רש"י מסביר שהתורה היא כמו חתן וכלה שלומדים לעמוד על טיבו של הקשר במהלך החיים ולא בחתונה. אולם נראה שרש"י מסביר את דברי המדרש ואומר שלימוד התורה יכול להתקיים ולהשפיע על החיים, רק כאשר יש לדברים טעם ערב ונעים כשם שחתן וכלה אוהבים זה את זה בליל חתונתם. למרות שמשה רבנו למד את כל התורה כולה מפי הקב"ה בהר סיני, אין זה לימוד שלם, שהרי בכל יום ויום אנו נפגשים במציאות מתחדשת המלמדת אותנו כיצד להבין את התורה באור חדש. כשם שנכונים הדברים בין איש לאשתו, כך נכונים הדברים בין אדם לתורת ה'. כאשר לימוד התורה מתחדש מידי יום, אזי הוא גם ערב על הלומד ועל השומע.

ההסבר השני ממשיל את התנ"ך כולו לתכשיטיה של כלה ומציב לכל תלמיד חכם יעד בסיסי של בקיאות בכל התנ"ך. אבל מה משמעותו של המשל? כאשר אליעזר, עבד אברהם, נותן לרבקה נזם וצמידים, אומרים חכמים שהצמידים הם זכר לשני לוחות הברית. המהר"ל מסביר שהמשל בא ללמדנו שהתורה היא תכשיט בו מתקשט האדם עצמו, כי האדם עצמו באים לידי ביטוי במידותיו והתכשיטים הם מקשטים את המידות. על פי רעיון זה נוכל לומר גם כאן שהאדם מגלה בעצם אישיותו את צלם אלקים שבקרבו והתורה נותנת לאדם את היכולת להעצים ולהוציא מן הכח אל הפועל את כוחותיו ולא להחליף אותם.  

שני הסברים אלו נותנים לנו שתי נקודות מבט עקרוניות על משמעותה של התורה בחיינו. תורת חיים העריבה על שומיעה ונותנת משמעות עמוקה לחיים עצמם.  

 

שבת שלום!

bet moreshet

מנהיגות אמת: הקשבה,חיבור והובלה / הרב אלי קפלן

 

 

משה רבנו מבקש מהקב"ה : " יפקוד ה' אלקי הרוחות איש על העדה,אשר יצא לפניהם ואשר יבוא לפניהם ואשר יוצאים ואשר יביאם ולא תהיה עדת ה' כצאן אשר אין להם רועה" חכמים נדרשו לשלושה עקרונות העולים מן הדברים.

 

א. 'אלקי הרוחות' הוא ביטוי מיוחד המבטא את הצורך של המנהיג לשמוע ולהקשיב לדעתו של כל אדם כי הקב"ה ברא את בני האדם שונים זה מזה ורוחו של כל אדם שונה מחברו "מנה עליהם מנהיג שיהא סובל כל אחד ואחד לפי דעתו" (רש"י ע"פ תנחומא)

 

ב. 'אשר יצא לפניהם ואשר יבוא לפניהם' " לא כדרך מלכי האומות שיושבים בבתיהם ומשלחין חיילותיהם למלחמה ,אלא כמו שעשיתי אני שנלחמתי בסיחון ועוד..."  (רש"י ע"פ הספרי) המנהיג איננו הולך בראש הצבא,אולם הוא חייב להיות בשטח,לחיות את המציאות בצורה בלתי אמצעית ולחוש את מה שמרגיש העם,רק בצורה זו הוא יכול להנהיג את העם בצורה נכונה,רק בצורה זו העם יקבל על עצמו את ההחלטות של המנהיג ,כי הוא מרגיש שהמנהיג חי אתו

 

ג.'ולא תהיה עדת ישראל כצאן אשר אין להם רועה' משמע שיש דמיון בין רועה צאן לבין מנהיג. 

 

המדרש מביא בהקשר לכך את הפסוק 'אם לא תדעי לך היה בנשים -מעולה שבנביאים- צאי לך בעקבי הצאן,- בעקבים שאני עושה עמהם- ורעי את גדיותך" (ספרי כאן).

 

המיוחד במנהיגותו של הרועה שהוא חייב לחיות את הצאן ,לראות מי הוא המנהיג הטבעי של העדר ולדעת כיצד לכוון אותו. הרועה איננו עומד בראש העדר,כי אז כל העדר יברח,הרועה עומד מאחור,רואה את ההתנהגות הכללית ויודע כיצד לכוון את העדר כולו מאחור. 

 

מצד אחד ,משה רבנו מבקש מנהיג שיודע להקשיב לכל אחד ואחד,יודע לחיות את 'השטח' ולהוביל מתוך חיבור אל העם,אולם מן הצד השני,בכדי להצליח צריך גם להוביל את העם עמו כעדר. העדר איננו מרגיש שיש אדם המנהיג אותו,הוא חושב שהוא הולך יחד עם כל הכבשים,כי יש כבש אחד מוביל. אולם לאמיתו של דבר מי שמוביל את העדר הוא המנהיג העומד מאחור.

היכולת לשלב בין שלושת התכונות הללו: הקשבה,חיבור לשטח  והובלה של כולם יחד אל מטרה אחת,למרות הבדלי הדעות והגישות,היא מנהיגות אמת. אלו הן התכונות אותן  מבקש משה למנהיג שימלא את מקומו.

bet moreshet

 

 

"ויתן את הקטרת ויכפר על העם ויעמוד בין המתים ותעצר המגפה" / הרב אלי קפלן

 

כך מתארת התורה את מעשהו של אהרן,כאשר החלה מגיפה בעם ישראל בעקבות תלונותיו של העם על מותם של קורח ועדתו.

רש"י מביא את דברי המדרש המתאר את הדברים בצורה ציורית

"אחז את המלאך והעמידו על כורחו.

אמר לו המלאך: הנח לי לעשות שליחותי.

אמר לו: משה ציוני לעכב על ידך.

אמר לו: אני שלוחו של מקום ואתה שלוחו של משה.

אמר לו : אין משה אומר כלום מלבו אלא מפי הגבורה, אם אין אתה מאמין הרי הקב"ה ומשה אל פתח אוהל מועד בא עמי ושאל. וזהו שנאמר וישב אהרן אל משה. (על פי מדרש תנחומא תצווה ,טז בשינוי לשון)

מוסיף רש"י ואומר:"דבר אחר::למה בקטרת?

לפי שהיו ישראל מליזין ומרננים אחר הקטרת לומר סם המות הוא, על ידו מתו נדב ואביהוא, על ידו נשרפו חמישים ומאתים איש.

אמר הקב"ה: תראו שעוצר מגפה הוא, והחטא הוא הממית:"

מה ניתן ללמוד מדברי המדרש,הרי ברור שכל מגיפה שקורה היא משמים,זוהי משמעותו של הביטוי 'מלאך המוות' - כח עליון הגורם למותם של בני אדם ומה חידוש יש בדברי המדרש הללו?

הדיון הרעיוני הזה הוא בעצם הבסיס הרעיוני לכל מעשיו של האדם בהצלת חיים. הרי הכל מלמעלה ומה לנו להתערב במעשי הקב"ה .

חכמים אמרו 'ורפא ירפא -מכאן שנתנה רשות לרופא לרפאות" כי מצד אחד ברור לנו שאחד הדברים הגדולים ביותר הוא הצלת חיים,אולם מאידך,אנו מאמנים כי כל מוות בא מלמעלה.

בקטורת היו אחד עשר סוגי עשבים שנתנו יחדיו ריח מיוחד. ומי שהחסיר אחת מכל הסימנים 'חייב מיתה' ,כי הסימנים הללו מבטאים את הכוחות השונים הקיימים בעם ישראל. חכמים למדו מן הקטורת עיקרון יסודי האומר "תענית שאין בה מפושעי ישראל - אינה תענית" שהרי חלבנה ריחה רע ולמרות זאת היא פוסלת את הקטורת כולה. (כריתות ו).כי אחדות היא רק כאשר כולם מאוחדים,גם אלו הנראים בעיננו כפושעים.

את הסוד המיוחד הזה שהקטרת היא זו שעוצרת מגיפות ,נתן מלאך המוות למשה רבנו,כאשר קיבל את התורה (כפי שמציין רש"י בפסוק קודם).

חכמים רצו ללמדנו כי האחדות היא הבסיס לקבלת התורה בעם ישראל. דווקא מלאך המוות לימד את משה שהאחדות היא הבסיס לקיומו של העם ולכן הוא זה העוצר את המוות הבא כתוצאה ממחלוקת ושנאת חינם.

המגפה באה כתוצאה ממחלוקת קורח ועדתו,ניתנת לעצירה דווקא על ידי אהרן שהיה אוהב שלום ורודף שלום ובכך הוא יצר אחדות בעם. לכן דווקא הוא זה שיכול לרוץ ולעמוד בין המתים והחיים ולעצור את המגיפה, ולא משה רבנו,כי אהרן הוא איש של אחדות.

המדרש מלמדנו שגם כאשר ישנה מגיפה ,אין היא גזרה משמים,כי אפשר לעצור אותה על ידי שינוי מגמה. על ידי חיזוק האחדות בעם ישראל.

רש"י מביא פרוש נוסף המחזק את הפרוש הראשון. אכן,כאשר יש מחלוקת קשה בעם ישראל,לא ניתן להשתמש כראוי בקטורת המאחדת ולכן המקריב אותה חייב מיתה,כי הוא מקריב קטורת שאיננה ראויה לו. לעומת זאת,כאשר מקריבים את הקטורת בכדי לאחד את העם,הרי שהקטורת ממלאת יעודה ולכן היא עוצרת את המגיפה.

כשם שהמגיפה הבאה כתוצאה מחטא היא רצון ה',כך גם ההצלה מן המגיפה,על ידי מעשי אדם,הן מבחינה רוחנית והן מבחינה גשמית,רצויה היא בעיני אלקים. כי זהו תפקידו של האדם בעולם.

 

 

תחום תורני

02-5905568

 טלפון: 02-590-5568 | פקס: 02-5900568 | bmoreshet@gmail.com | רח' העוגב 1 ת.ד 523, מיקוד 9810501 | ימים א' - ה' מ 08:30 עד 14:00