Menu
כשנעמה אנסבכר חזרה הביתה מעוד יום עבודה שגרתי, ומחוץ לביתה שוב פעם התרוצצה חבורת ילדים מהקהילה האתיופית בני 5-8 לכל היותר, היא הרגישה שהיא לא יכולה להכנס הביתה ופשוט להשאיר אותם בחוץ.
הימים היו ימי תחילת הסתיו. רוחות קרות נושבות בחוץ, השמש שוקעת מוקדם, והילדים הללו, בהיעדר סמכות הורית בביתם, מוצאים את עצמם משוטטים שעות רבות ברחוב לצד חבריהם.
יאיר ונעמה נישאו אומנם לפני חודשיים בלבד, אבל מראש אמרו שביתם יהיה פתוח ושחסד ואהבה ישרו בו תמיד. בכל אחר הצהריים עקבה נעמה אחרי הילדים שליבם יצא אליהם, עד שבאותו יום גמלה בליבה החלטה להכניס אותם לביתה. היא הכינה לכולם שוקו חם, התעניינה בהם ובשמותיהם ואפילו סייעה לכל אחד מהם להכין שיעורי בית.
בלי שהתכוונה לכך, היה זה יומה הראשון של הלימודיה בבית מורשת במעלה אדומים.
מאז אותו אחר צהריים, לפני 13 שנה, ארבעה ימים בשבוע, פתוחה הלימודיה לילדי הקהילה האתיופית בין השעות 16:00-18:30. עד היום לרבים מהם אין הורים שמחכים בבית עם ארוחה חמה, כיוון שהוריהם ובמקרים רבים גם אחיהם הגדולים, עובדים מבוקר ועד לילה ומתמודדים עם עבודה ביגע כפיים.
"בלימודיה הם מקבלים אוכל חם, תמיכה רחבה מצוות מקצועי ועזרה לימודית שמסייעת להם להחזיק ראש בלימודים" אומרת דקלה בן פורת מנהלת הלימודיה כיום. "פועל יוצא של הלימודיה, שמראש לא הגדרנו אותו כצורך, אלא שפשוט קרה מעצמו, הוא העובדה שתוך כדי ההתנהלות של המקום – שהחל כמועדונית, המסגרת נתנה מענה גם לבעיות חברתיות ורגשיות. לכן החלטנו להחליף את השם ממועדונית ללימודיה והשינוי הזה עזר".
בלימודיה משתתפים כיום חמישים ילדים והיא מופעלת ע"י צוות מתנדבים, מדריכים, תלמידים שעושים מחוייבות אישית מטעם בתי הספר וכן פנסיונרים, חניכי תנועת הנוער בית"ר ומתנדבי 'בית המתנדב' בעיר.
"מרגש אותנו שהילדים מגיעים עם המון מוטיבציה ומרץ. לכל ילד יש תיק אישי שממלאים יחד עם מחנכת הכיתה, יש קשר ישיר בינינו לבין המורה וסך הכל יש לנו תחושה שב"ה העסק עובד. לאורך השנים חווינו פה מאות מקרי הצלחה של ילדים שיכלו בקלות למצוא את עצמם בלי תעודות בגרות והיום הם במקום אחר לגמרי בחיים. התקדמו והוציאו מעצמם כל כך הרבה יכולות שהיו טמונות בהם", מוסיפה דקלה.
מאחר וילדי המועדונית לא רוצים לפתוח תיק ברווחה, בשל המבוכה לרוב, הם מאבדים את הזכאות להנות ממועדוניות. כך הם מוצאים עצמם ללא מסגרת כלל. לטובת הילדים האלו הוקמה הלימודיה המהווה פתרון מצוין. תמורת דמי רישום בלבד של 50 שקלים הם מקבלים עזרה ותמיכה, חוגים (המעבירים אותם מגיעים בהתנדבות מלאה).
לסיום משתפת אותנו דקלה בסיפור הצלחה נוגע ללב על אחד מילדי הלימודיה שהצוות כמעט התייאש ממנו לחלוטין. הילד התנהג בצורה שלא מתאימה למקום והצוות רצה להעביר אותו למועדונית רווחה.
"הסברנו לו שוב ושוב שיש משמעת וכללים למשתתפי הלימודיה. אלא שלצערנו זה לא עזר. היינו ממש מיואשים ממנו ובצר לנו נאלצנו להרחיק אותו מהמקום. בתחילת השנה הנוכחית, כשהוא תלמיד בכיתה ג', הוא הגיע באחד הימים ללימודיה. מישהו לקח אותו הצידה והזכיר לו את הסיבות בגללן הוא לא יכול להשתתף יותר בפעילות. הילד התחנן על נפשו ואמר שהוא כאן כדי להישאר ושיעשה מה שצריך בשביל זה. החלטנו להאמין לו ובו, נתנו לו צ'אנס נוסף כי הרגשנו שהוא רוצה להתקדם".
"לשמחתנו הוא הפתיע ובענק. בחמשת החודשים שחלפו מתחילת השנה הוא התקדם בצורה מדהימה. זה ילד אחר. ילד שנעים להיות איתו, ילד שקיבל העצמה גדולה השנה. הצמדנו לו מתנדבת שליוותה איתו באופן אישי, יצרנו קשר עם אחיו הגדול שבדיוק השתחרר מהצבא. ביקשנו ממנו ללוות את אחיו בצורה הדוקה יותר השנה. התקדמנו מאוד עם הילד והוא עבר שינוי אדיר".
הלימודיה נקראת 'כנפי רוח' על שם שיר חג'ג' הי"ד שנרצחה בפיגוע דריסה לפני שלוש שנים. שיר גדלה במעלה אדומים ועסקה בשעות הפנאי בהתנדבות עם ילדים בעזרה בלימודים, כך שהלימודיה על שמה ממשיכה בעצם את שירת חייה.
בשביל הסיפורים הקטנים הללו הלימודיה בבית מורשת צריכה אתכם.
הרב אלי קפלן והרב אסף כהן העומדים בהנהלת בית מורשת אומרים כי "הלימודיה שהקמנו בבית מורשת היא סיפור הצלחה שב"ה נותן הזדמנות חדשה לילדים הללו. ראינו עשרות סיפורי הצלחה של ילדים שהצליחו בלימודים והתקבלו ללימודי המשך בבתי ספר טובים, שזה נותן לנו מוטיבציה להמשיך ולפעול".
הלימודיה אינה נהנית מתמיכה עירונית כלשהי ומתקיימת מכספי ההתרמה השנתית שעורכת בית מורשת. על מנת שנוכל להמשיך את הקיים ולפתח את המועדונית הלאה, אנו זקוקים לכם.
השבוע בית מורשת מקיימת קמפיין גיוס לטובת הפרויקטים השונים שהיא מפעילה בעיר: המכינה הקדם צבאית , לימודיית כנפי רוח, בית המדרש, מועדונית צמ"ד, פעילות לילדים וגימלאים ועוד.
